הפרעות קשב וריכוז – הקלות הבלתי נסבלת שבאבחון יתר

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) יוצרת אצל הלוקה בה תחושה של עומס אינפורמטיבי תמידי המתבטאת בקושי לקלוט, לעבד ולנתח את המידע. כתוצאה מכך, התחושות הנפוצות בקרב המאובחנים הן כעס, תסכול, מתח, בלבול ותחושת חוסר מסוגלות.

הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירו-פסיכולוגית (Neuro Psychological).

ע"פ משרד הבריאות, הפרעת קשב וריכוז היא תופעה שכיחה הקיימת בכ – 5%-10% מכלל ילדי בית הספר בגילאי 12 שנים. שכיחות התופעה גבוהה פי ארבע עד פי 9 בבנים מאשר בבנות, בעיקר בסימנים של תנועתיות יתר ופזיזות. הפרעת קשב לעומת זאת, מופיעה במידה שווה אצל בנים ובנות במיוחד בגילאים מבוגרים יותר.

 

 

הסברה היא שהתנהגותן של בנות פחות מתבלטת ואינה מפריעה לסביבתן, הן מאובחנות פחות, ונוטות לוותר על הישגים אקדמיים ומקצועיים. 

אצל הבנות חוסר הקשב מתבטא בעיקר בחלומות בהקיץ. אצל הבנים חוסר הקשב יתבטא בנטייה לשחק או להתעסק בדברים ללא מטרה מסוימת

הפרעות קשב וריכוז ימשיכו אצל 80% מהילדים גם בגיל ההתבגרות, ואצל 65% גם בבגרות.

פעמים רבות, להפרעת קשב וריכוז נלוות הפרעות נוספות כגון הפרעת התנהגות, ליקויי למידה, והפרעות מצב רוח או חרדה, שיכולות להיות משניות להפרעת הקשב (כמו התפתחות של דיכאון כתוצאה מתסכול מתמשך), או נבדלות ממנה (כמו קשיים בביצוע מטלות לימודיות כתוצאה מדיסלקציה, ולא רק בגלל הפרעות קשב וריכוז).

בעולם הNLP אנחנו רואים בהתנהגות שלנו כתוצר של סכמות מחשבתיות המושפעות מהאופן שבו אנו חווים דברים. ילדים ואנשים שמאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז מדווחים על חוויה סובייקטיבית של ייצוגים רבים בו זמנית שנעים במהירות וגורמים להם להגיב אוטומטית ובלי שליטה אליהם. כתוצאה מכך, בעלי ADHD נראים כמי שמנסים להשתלט על כל החוויות הללו או כמי שויתרו על הניסיון, נעים על קצוות הציר בין היפראקטיביות לאפאטיות. 

הם מנסים להחזיר לעצמם את תחושת השליטה בחיים ומשקיעים זמן ואנרגיה בניסיון להרגיע את שטף הייצוגים, וכאשר הם אינם מצליחים לעשות זאת הם הופכים חרדים ומכיון שהם חשים כי קיים שוני בינם לבין סביבתם באופן תפיסת הדברים, הם נוטים לפתח חרדת דחייה וחרדת נטישה או לנהוג באלימות על מנת לפתור את התסכול. הביטויים ההתנהגותיים הללו נועדו להקל על המתח שבו הם מצויים ולנסות ליצור התאמה בין הדימויים שהם חווים למציאות.

מושג נוסף ששווה להכיר הוא ״שליטה הכרוכה במאמץ״ effortful control – שליטה זו מתייחסת לאימוץ של התנהגויות הדורשות מאמץ רב יותר של ויסות עצמי ושליטה עצמית. 

כלומר, ילדים שאין להם אסטרטגיות לפעול בתוך ההצפה, יתקשו לשמור על מיקוד, הקשב שלהם יוצף והם יחוו רגשות שליליים. התפקיד שלנו לזהות את החוויה הפנימית שהם חווים ואת האמונות המגבילות וליצור שם שינוי.

מחקרים שניסו להבין מה חווה ילד עם הפרעת קשב וריכוז מצאו כמה גורמים פנימיים שמשפיעים על התנהגותו:

  • הם רואים תמונות פנימיות רבות.
  • התמונות נעות במהירות.
  • לעתים קרובות התמונות עולות ביחד.
  • ישנה תגובה גופנית/רגשית חזקה לתמונות.
  • הם מרגישים שהם לא יכולים לשלוט בגורמים הנ"ל.

במאמר זה אנחנו לא נכנס להיבטים הרפואיים/פסיכולוגים, אלא נתמקד בפתרונות שאנו כמנחים וכמטפלים יכולים להציע למשפחה שחווה קושי כזה.

קצת מושגים כדי ליישר קו:

  • קשב- הליך הפנייתה של תשומת הלב לגירויים.קשור למבנים במוח אשר נוגעים למגוון רחב של תהליכים חשיבתיים. תפקוד תקין ושלם של מערכות הקשב במוח שלנו חיוני להתפתחות ללא דופי של תפקודי החשיבה, עיבוד אפקטיבי ומהיר של המידע, קידוד מידע, בקרת ביצועים וטכניקות התמודדות עם קשיים ובעיות.
  • קשב מהווה תוצר שילוב בין אלמנטים שונים, ביניהם בחירה, יכולת התמדה, מיקוד, מוסחות, גיוסם של משאבים וכן קשב הנוגע לתהליכי הזיכרון.
  • ריכוז- קשב מתמשך והפניית תשומת הלב למקום ספציפי.
  • ליקוי קשב- כאשר גירויים פנימיים או חיצוניים מקשים לווסת את התגובות הגופניות בצורה כזו שהאדם לא מצליח להמשיך בפעילות.
  • ADD – ATTENTION DEFICIT DISORDER – הפרעת-קשב. מתבטאת בקושי להקשיב, להתמקד, הסחות דעת קורות בקלות ע"י גורמים פנימיים (טרדות, תחושת אי נוחות) וחיצוניים (כאב, גירוד, בגד לא נוח, רעש, התרחשות בסביבה וכו').
  • ADHD – ATTENTION DEFICIT HYPERACTIVITY DISORDER – הפרעת קשב עם פעלתנות-יתר. כאשר ההצפה מגירויים פנימיים/ חיצוניים יוצרת תגובה פעלתנית כגון תנועה מתמדת, מגע בחפצים או אנשים, נראה פזיז, אימפולסיבי, חסר מנוחה. בד"כ יוצר הפרעה לא מודעת וללא כוונה להזיק.

 

יש כיום טענות וסברות רבות לגבי אבחון יתר או אבחון שגוי של הפרעות קשב וריכוז, מחקר אחד, למשל, מצא כי 75% מהפרעות קשב אצל ילדים הן למעשה בעיות שינה כרוניות! אחרים זיהו ליקויים סנסוריים כגון סינוור/ בעיות ראיה, תסמונות שונות ומחלות, בעיות בפעילות בלוטת התריס, הפרעות נוירולוגיות שאינן ליקויי-קשב ספציפיים, חסָרים ומחלות שונות, ליקויי-למידה שונים שמשפיעים על ההקשבה וקשיים בעלי מקור רגשי. 

זהו דיון נפיץ ואנו לא ניכנס אליו, רק חשוב לומר שעל מנת לאבחן בצורה מדויקת את סוג הליקוי ולתת מענה מדויק, נדרש לבצע אבחון מבדל, מקצועי וספציפי. כיום, לרוב, האבחון המתבצע הוא חלקי ולא מספיק מעמיק. האבחון צריך להתבצע ע"י נוירולוג שמוסמך לכך והבדיקה צריכה להיות נוירולוגית ולא שיחתית בלבד.

 

לאורך קורס ״הנחיית הורים ילדים ונוער בשיטת NLP"' אנחנו לומדים כלים רבים שבאמצעותם נעזור לילדים המתמודדים עם קשיים אלו ואחרים באופן הבא:

נלמד אותם לשלוט בחוויה הפנימית שלהם כדי שיוכלו להיות יותר יעילים.

נלמד אותם לשלוט בכמות ובמהירות התמונות הפנימיות.

נעבוד איתם על שינוי אמונות (למשל האמונה שהמוח שלו שולט בו>> לאמונה חדשה שהוא שולט במוח שלו ויכול לעשות בעזרתו כל דבר). ניצור עוגנים חזקים לאמונה הזו.

שינוי המחשבות השליליות ה"אוטומטיות" והפיכתן לחיוביות

מיתון האימפולסיביות והענקת כלים להתנהלות שקולה יותר

קבלת החלטות, קביעת מטרות לטווח קצר וטווח ארוך, פתרון בעיות וערכים.

שחרור והעלמת כעסים, רגשות אשם וחוסר סבלנות.

שיפור הכישורים והקשרים החברתיים, עיכוב תגובות אימפולסיביות ולא רציונליות.

סיוע בניהול, בארגון ובתכנות זמן ומשימות, טיפול בדחיינות, משימות ומטלות 

טכניקות ואסטרטגיות למידה, התבוננות ושיפור בהרגלי משמעת עצמית וצמיחה אישית.

כדי שנוכל לסייע לילדים עם קשב וריכוז עלינו קודם כל להביא את עצמנו ל:

שינוי החשיבה שלנו- לשפוט את הכוונות שלהם במקום לשפוט את התוצאה, להבין שהם עושים את המיטב בגבולות היכולת שלהם. רוב הילדים שסובלים מ-ADHD אינטליגנטים ועיקר הבעיה טמונה ביכולת שלהם להתאים למערכת. 

קצב מותאם- הילד חווה המון הסחות דעת ולכן כדאי לפרק את ההוראות לפעולות שניתן לדמיין ולעבור איתם עליהם באמצעות דמיון מודרך – כך למשל, אם רוצים שהילד יכין את שיעורי הבית עזרו להם לדמיין ולחוש את עצמם מתיישבים ופותחים את המחברת. 

שימוש באביזרים חזותיים ובדמיון מודרך כדי ללמד אותם טכניקות של שינון, למידה, ולהעניק להם את המוטיבציה לזכור ולבצע משימות.

להאמין בו- ילדי קשב וריכוז חווים חוסר מסוגלות ואם אנו נחזיק את האמונה בהם באופן עיקבי, לצד הטיפול, הם יתחילו להאמין בעצמם. נרצה ללמד אותם שיש להם שליטה על פעולותיהם ומחשבותיהם. באמצעות דמיון מודרך נעזור להם להגיע לשקט פנימי, למיקוד, ריכוז זיכרון, לגלות ולהכיר ביכולות שלהם, דבר שמביא לביטחון עצמי למוטיבציה והעצמה.

כמטפלים, יתכן שנפגוש הורים מתוסכלים ועייפים שחווים קשיים רבים עם ילדיהם. מעבר לכך שלילד יש הפרעת קשב וריכוז, יתכן שלהורה עצמו יש, וזה מקשה עליו בניהול הבית, ניהול מערכת היחסים עם הילדים והשגרה המשפחתית.

מצורף שיתוף מרגש של תלמידה שלנו מקורס ״הנחיית הורים ילדים ונוער״, שבאומץ רב, בפתיחות ובכנות מרגשת כל כך, משתפת אותנו בעבודה שהיא עושה עם הילד המדהים שלה בן ה7.5 ש״אובחן״ עם ״ADHD היפראקטיבי מובהק!״

דילוג לתוכן